לרוב האנשים בסיסמאות ומושגים של "חופש כלכלי " "עצמאות כלכלית" " השכלה פיננסית "   – כל זה נשמעו מלא פעמים ונשמעים ממש כמו סיסמאות שלא מזיזות ומניעות לשום פעולה.

זה כמו שמראים לנו תמונה של רגליים על חוף הים במלדיבים שכביכול אדם מפסיק לעבוד וקיבל חופש כלכלי ויכול להרשאות לעצמו לא לעשות כלום.

זה מטעה!

אני רוצה שברגע הזה שימו רגע סקפטיות שלכם בצד. אני באמת מבינה את התחושה. כשאתה ממש רעב ורוצה לאכול ונותנים לך סנדוויץ עסיסי עם ריח משגע מוציא ריר בפה ואומרים לך לבלוע אותו בביס אחת. זה אפשרי? גם אם אתם הכי רעבים ויש לכם פה ענק – ברור שזה לא אפשרי!

חייבים לנגוס ביס אחת. ללעוס אותו כמו שצריך. לבלוע. ורק אז לקחת ביס נוסף. וכך על ידי התמדה ושביעות רעב אפשר ביס אחרי ביס לגמור את הסנדוויץ כולו.

לא בביס אחת לבלוע כולו! זה לא אפשרי אפילו להכניס את הכל! אלא ביס ביס. 

אותו דבר גם לגבי "חופש כלכלי" 

לרובנו זה נשמע כמו משהו לא אפשרי. מסיבה אחת. כי חושבים שצריך לבלוע את זה בביס אחת מאיזה עסקת נדל"ן אחת סבנג וגמרנו! לא!

הצב לעצמך יעד לטווח קצר

איך עושים את זה? אחרי שהגדרתם לעצמכם את המטרה הגדולה שלכם . והיא מכומתת בסכום כסף ולא "בסכום כמה שיותר" ( שזה סכום לא ידוע) – אפשר להתחיל לפרוס את זה לביסים.

דוגמא: הבית שאני חולמת אליו עולה שני מיליון שקל? איך נוכל לממן את הרכישה שלה?  ביס גדול מדי! איך ניתן לפרק אותה לביסים קטנים יותר? למשל אתם יכולים לעשות 4 עסקאות אקזיט ולצבור הון עצמי. 

אם החלטתם שזו הדרך – בהחלטה כזאת של לצבור הון עצמי על ידי עסקאות אקזיט, תקבעו כמה רווח אתם רוצים לעשות בעסקה ראשונה שלכם.

דוגמא אחרת : אם אתם צריכים 25 אלף שח בחודש הכנסה פסיבית? היעד הראשון שלכם יכול להיות רכישת נכס מניב שיביא 2,500 שח בחודש בתזרים נקי.

היעד הראשון הוא תוכנית הפעולה קצרת טווח שלך . שצריכה להיות מפורטת לרזולוציה יותר מפורטת של פעולות יומיות , שבועיות , חודשיות ושנתיות. הפעולות צריכות להיות פשוטות וברי השגה. 

כחו דף ועט ותעשו את זה לעצמכם!