כשאני התחלתי להשקיע בנדל"ן – לא עשיתי את זה מסודר. נכס הראשון נקנה מתוך רגש. זה היה חלום של בעלי לקנות ברחוב מלצר בעיר רחובות. לאחר 100 דירות שראינו בבת ים את העסקה הראשונה נעשתה ברחובות. כי זה הרחוב שבעלי חלם לגור בו מגיל 14 בתור עולה חדש.
זאת לא דרך לבחור נכס להשקעה.
עומנם העסקה הייתה מצוינת עבורינו , אבל אם אני עצמי הייתי שואלת את עצמי היום מה הם פרמטרים וממה להתחיל אני עונה לעצמי בשאלות:
יש לכם כסף? אתם קונים את הדירה להשקעה או למגורים? עשית חקר שוק באזור? כמה דירות כאלה ראית? האם המטרה שלכם להגדיל את ההון – שאתם קונים דירה בלי הון עצמי , דהנו בלי להביא כסף מהבית ותרצו למכור אותה ברווח ?
הייתי מגדירה את המטרה מראש!
ודבר ראשון זה להגדיר את המטרה.
השקעת נדל"ן היא אמצעי להגשמה של רצונות עמוקים שלנו בלב. הרבה פעמים עמוק עמוק מהילדות. רוב האנשים לא יודעים מה הם רוצים. רוצים "הרבה כסף" . אבל כסף כשלעצמו זה לא באמת מה הם רוצים. הם רוצים לקנות בכסף הזה חלומות ומטרות שלהם. אז מה הם?
אתן דוגמא על עצמי:
- מטרות שלי בגיל 4-5 היה להיות מנהיגה בגן. וכך זה היה!
- מטרות שלי בגיל 12 היה שיהיו לי חברים שאוהבים ונאמנים לי ומביאים לי נשיקה בלחי כשפוגשים כמו בסדרה צרפתית "הלן וחבריה" . ואני מסתובבת עם קלסר של לימומדים באוניברסיטה – בגיל 17 הגשמתי את זה!
- בגיל 16 מטרה שלי הייתה להיות יפה ושבחור יתאהב בי, ושיהיה לו אוטו לבן והוא יקנה לי פרחים – בגיל 19 זה התגשם!
- בגיל 21 אני והבחור הזה שהפך להיות בעלי – חלמנו על בית מגורים שיהיה בו מספיק מקום כדי שחמותי תגור איתנו ביחד ולא תצטרך להזדקן לבן – בגיל 23 היינו בעלי נכס כזה!
- בגיל 25 רציתי לפרוש מעבודה בתור כימאית ולעצב דירות בכיף שלי ( החלום הזה היה גם בגיל 11) – וכך זה היה! היינו קונים דירות ומשפצים ומשבחים ומעצבים אותם לפני שמשכירים
- בגיל 33 התרסקתי כלכלית והייתי עם מינוס של 6 ספרות וכל הנכסים שנצברו היו בפח – כל מה שרציתי זה לשרוד – וכך זה היה
- בגיל 34 רציתי כבר לא רק לשרוד – אלא גם לצאת מהמינוס ואפילו לטוס לחופשה בחול – וכך זה קרה! התחלתי לתת את השירות של איתור עסקאות מתחת לשווי שוק לאנשים אחרים וזה עזר לי לחזור למסלול ההשקעות! דרך אגב – אם גם אתם נמצאים בסיטואציה קשה של התרסקות כלכלית – לי יש סנטימנטים לדבר הזה – ואני אשמח לעזור לכל אדם שרוצה לעזור לעצמו לצאת מהבוץ הזה.
- בגיל 36 רציתי שיהיה לנו כלב ( בגלל בעיות רגשיות של בת שלי) ובהתאם בית פרטי מפואר של כמה קומות והרבה חדרים – שנה אחרי זה עברתי לגור בכזה בית וממנת אותו על ידי עסקאות נדל"ן מניבות מושכרות.
- בגיל 38 רציתי שיהיה לי בית ספר לנדל"ן לתת הכשרה וכלים לאנשים אחרים לעשות זאת בעצמם. ומועדון משקיעים שיעזור לאנשים אחרים להיות בסביבה תומכת וכוח קנייני ברכישת פרויקטים מיוחדים בנדל"ן. לסבב את עצמי באנשים חזקים שמשותפים איתי באידיאולוגיה. לעזור להם לצאת לחופש כלכלי אמיתי על ידי גישה והבנות הסתגלות והתמודדות שלי במצבים שונים בחיים. ואיך נדל"ן עוזר לצאת ולאפשר לאנשים להשיג את המטרות שלהם.
העצה הבא שהייתי נותנת לעצמי – זה לתמחר את המטרות. בסכום . לא "כמה שיותר הרבה"
- כמה עולה הבית שאני רוצה לגור בו?
- כמה עולה הטיול לחתונה של בן דוד בקנדה?
- כמה עולה בת מצווה של ניקול?
- כמה כסף צריך כדי לפרוש מעבודה?
- כמה הכנסה אני צריכה כדי להגיע לעצמאות כלכלית?
אחת הטעויות החמורות שעשיתי בעסק שלי של מסעדנות בהם כשלתי – זה לא ידעתי לנהל את הכסף. לא ידעתי לקבוע מטרה לעסק . יומית חודשית שנתית. לא ידעתי לכמת את זה במספר. ולכן לא ידעתי לנהל ולהביא את עצמי לשם. – איבדנוי את כל הנכסים שלנו מכיוון נכנסו לתחום שלא מבינים בו בכלל.
לכן – עצה ראשונה זה להיכנס לתחום השקעות נדל"ן כשאתם מבינים מה אתם עושים. שלב ראשון זה להגדיר את המטרה ולכמת אותה למספר של תיק השקעות נכסים רווחים.
